השיר Tomorrow Belongs To Me (מילים - פרד אב, לחן - ג'ון קנדר) מתוך המחזמר והסרט "קברט" (מחזמר - 1966, סרט - 1972) הוא מופת של כתיבה, הלחנה, עיבוד, ואיפיון דמות, אשר מעביר אותנו המאזינים מסע מטלטל במשך כ-3 דקות.
השיר, ובעיקר העיבוד, משתמשים במגוון אמצעים על מנת להמחיש את התהליכים שהתרחשו בגרמניה ובמקומות נוספים בתקופה זו. ניכר שהמחברים תכננו היטב שיר המתחיל באופי אחד ונגמר באחר לחלוטין, באווירה שלאחר רק 3 דקות קשה להאמין שהגענו אליה. יש תשומת לב רבה לתיאור הטקסט, תזמור, בחירת הסולמות וסגנון.
במאמר זה אתאר חלק מהאמצעים בהם נעשה שימוש.
רקע כללי על השיר:
המחזמר "קברט" מתרחש ברפובליקת ויימאר - גרמניה של שנות ה-30. חלק ניכר מהמחזה מתקיים במועדון ה"קיט-קאט", המתאפיין בנהנתנות וקלות דעת, כאשר ברקע אנו עדים לעלייתם של הפאשיזם והמפלגה הנאצית.
במחזה המקורי השיר מתחיל באקפלה ע"י מלצר במועדון, ובסרט על ידי נער צעיר מ"צעירי-היטלר" ב-beer garden. בשני המקרים הנוכחים הולכים ומצטרפים לשירה בהדרגה.
השיר מיוחד במספר מובנים, ובעל מספר רבדים. במחזמר ובסרט, השיר הוא נקודת מפנה ביצירה, הלוקחת את המאזין מהאווירה ההדוניסטית של מועדון הלילה, ומעלה לתודעתו את הנושא הרציני יותר של היצירה - עליית המפלגה הנאצית בשנות ה-30. ניתן לומר שהשיר מעביר אותנו מהמיקרו למאקרו מבחינת נושא המחזה כולו.
דמות:
במחזות זמר, מקובל להקדיש תשומת לב יתרה לדמות ששרה את השיר, אופיה, המניעים שלה, והפעולות שלה. לעתים קרובות, הדמות עוברת תהליך במשך השיר. בשיר שלפנינו, הדמות היא למעשה העם הגרמני (ובמידה מסויימת העמים בכל המדינות הפאשיסטיות או הפשיסטיות לעתיד). כאשר הנער, ובהמשך כל המשתתפים, שרים tomorrow belongs to me הם מייצגים את הלך הרוח של העם הגרמני ההולך ונסחף בהדרגה עם הסנטימנט הפשיסטי. התהליכים המוזיקאליים והטקסטאולים מתארים את התהליכים הפוליטיים והחברתיים של התקופה.
מוזיקה דיאגטית:
מוזיקה דיאגטית היא מוזיקה שבניגוד למוזיקת רקע, היא חלק מההתרחשות ביצירה עצמה (למשל מחזה או סרט). הדמויות שומעות אותה, לעתים מגיבות לה, ולעתים משתתפות בביצוע. במקרה הזה הסצנה מדגימה את כוחה של הלאומנות, וגם את כוחה של המוזיקה עצמה לעורר רגשות עזים.
תהליכים מוזיקליים:
ישנם תהליכים ושינויים מוזיקליים רבים שהשיר עובר מהתחלתו ועד סופו. כולם, כאמור מתאימים למסר של המחזה כולו, ובמובן זה השיר הוא זיכוך ותקציר של הנושא המרכזי הזה ב-3 דקות.
בהדגמה של התהליכים נשתמש בוידאו של המוזיקה מתוך הסרט.
מעממי להמנוני ומאישי להמוני
פתיחת השיר באקפלה מאוד מלודית, מבוצעת בצורה ספונטנית, ומזכירה מוזיקה גרמנית עממית. המנגינה מזכירה את השיר Lorelei (מילים: היינריך היינה, לחן: פרידריך זילכר). ניתן לשמוע מנגינות דומות גם ביצירות של מלחינים כגון היידן.
בסוף המשפט הראשון (0:26 בוידאו) מצטרף אקורדיון (כלי עממי במוזיקה גרמנית) בצורה מהוססת הנשמעת ספונטנית. הבית השני (0:41) מנוגן בצורה יותר בטוחה. בבית השלישי (1:09) יש מעבר סולם, ונגינה יותר קצבית ומאורגנת. באמצע הבית (1:22) מצטרפים לשירה בהדרגה משתתפים נוספים.
בקדמה לבית הרביעי (1:32) נשמעים כלי נשיפה ותופים בעלי אופי צבאי והמנוני, מה שגורם להצטרפות המונית של השירה, בעמידה, כולל לובשי מדים. בסוף הבית הזה (1:52) יש חזרה על המשפט האחרון, tomorrow belongs to me פעמיים נוספות, ואז מודולציה לסולם נוסף, ולבית החמישי שמבחינה טקסטואלית חוזר על הרביעי. סוף הבית, והבית האחרון נשמעים כמו מצעד צבאי לכל דבר, בסגנון אופייני למוזיקה נאצית, וכוללים חזרה על מוזיקה וטקסט שכבר נשמעו, והתרוממות רוח.
כאמור, בנוסף לסגנון המוזיקלי, ניתן לראות שהמוזיקה הופכת מספונטנית למאורגנת.
גם מבחינה טקסטואלית ניתן להבחין באותו תהליך.
נבחן את המילים של השיר:
.1
The sun on the meadow is summery warm.
The stag in the forest runs free.
But gather together to greet the storm.
Tomorrow belongs to me.
2.
The branch of the linden is leafy and green,
The Rhine gives its gold to the sea.
But somewhere a glory awaits unseen.
Tomorrow belongs to me.
3.
The babe in his cradle is closing his eyes
The blossom embraces the bee.
But soon, says a whisper;
"Arise, arise,
Tomorrow belongs..."
4+5.
Now Fatherland, Fatherland, show us the sign
Your children have waited to see
The morning will come
When the world is mine
Tomorrow belongs to me
Tomorrow belongs to me
Tomorrow belongs to me
מלירי לוולגרי
לשלושת הבתים הראשונים מבנה זהה - בתחילת כל בית יש תיאורי טבע, חיות הבר, תינוק רך, ויופיה של הארץ, ובסוף כל בית קריאה לפעולה: להתאחד, לרדוף אחרי התהילה, להתרומם למשימה (arise).
לעומת זאת הבית הרביעי והחמישי, הזהים בטקסט שלהם, כבר משתמשים בביטויים פטריוטיים, פומפוזים ופשטניים יותר (fatherland, show us the sign ו-the morning will come when the world is mine), ובעיקר בחזרה על המסר העיקרי והפשוט - העתיד שייך לעם הגרמני. המוזיקה מתאימה לאופי הטקסט לא רק באופי השירה והנגינה, אלא רק גם בלחן, כאשר ההתחלה כאמור עממית,לירית ומלודית, והסיום רפטיטיבי, פטריוטי, ופשטני.
מאישי להמוני
כפי שהלחן והטקסט הופכים את המוזיקה בהדרגה ליותר פטריוטית והמנונית, ופחות עממית, התזמור הופך אותה ליותר המונית ופחות אישית (כמובן שהתזמור אחראי במידה רבה גם לאופי ההמנוני והצבאי). החשיבות של כל אינדיבידואל בהרכב יורדת, וכוחו של ההמון וההרכב כולו הופך למה שחשוב, בדומה לתהליכים הפוליטיים של התקופה.
המוזיקה הופכת ממוזיקה אצילית ועדינה, למוזיקה וולגרית ואפילו ברוטלית.
הרמוניה, סולמות, והתאמה לטקסט:
מבחינה הרמונית, כל השיר מבוסס על שלוש דרגות בלבד - ראשונה, רביעית וחמישית (הדרגות הראשיות). פשטות הרמונית היא אופיינית ביותר לשירים פטריוטיים, וכך גם התופעה של חזרה על מסרים פשוטים.
הצליל הגבוה ביותר בשיר (1:27) נכתב על המילה Arise, המשמשת הזמנה לקהל לקום ולשיר בבית הבא.
משמעות נוספת ניתן לייחס לסולמות.
בחירת הסולמות:
השיר כתוב בארבעה סולמות (בגרסת הסרט), כאשר לכל סולם מקובל לייחס בספרות המוזיקה משמעויות ורגשות שונים. המעבר בין הסולמות גם מתאר את התהליך שמצופה מהחברה ומהמאזינים (בתוך הסרט) לעבור.
הבית הראשון והשני כתובים בסולם לה במול מז'ור, המקושר למושגים כמו מוות ונצח. הבית השלישי עובר לרה במול מז'ור, אשר מקושר לצער, אך גם להתעלות רוחנית (Rapture). גם כאן נראה שהסולם מתאים למילה Arise המופיעה בבית זה.
כאשר נכנס האופי הפטריוטי והצבאי בבית הרביעי, עוברים לרה מז'ור - סולם המקושר למושגים כמו נצחון ושמחת הנצחון, ומקובל ביצירות מוזיקליות בעלות אופי כזה (למשל האודה לשמחה בסימפוניה מס.9 של בטהובן, או "הללויה" מהמשיח של הנדל) וגם שירי לכת שונים.
הבית החמישי והאחרון הוא כאמור חזרה אקסטטית על הבית הרביעי, עם מודולציה נוספת, הפעם לסולם מי במול מז'ור - סולם הירואי, המקושר גם למושגים כאהבה ומסירות. יצירה גרמנית מפורסמת בסולם זה היא ה"ארואיקה" - סימפוניה מס' 3 של בטהובן (יש לציין שבטהובן והמוזיקה שלו נחשבו בעיני הנאצים כמייצגים את הרוח הגרמנית ההירואית, אך כמובן הם בחרו להצניע את העובדה שתמך בערכי המהפכה הצרפתית - שיוויון, חירות ואחווה).
נראה שבחירת הסולמות מתארת מסע שהעם הגרמני אמור לעבור - מצער ומוות, לניצחון וגבורה.
כך, ניתן בהחלט להניח שגם הסולמות נלקחו בחשבון - גם מבחינת המנעד והגוון של השירה והכלים, אך גם מבחינת האופי שמקובל לייחס להם.
שימוש בשיר לאחר פרסומו
השיר נכתב מנקודת מבט ביקורתית, ומציג את הלך הרוח הפשיסטי בצורה וולגרית ושלילית, ובעיני אנשים מסויימים אף לעגנית, עם הגזמה מכוונת בדומה לקריקטורה. המלחין, ג׳ון קנדר, הוא יהודי והומוסקסואל מוצהר. למרות זאת, השיר אומץ לא מעט על ידי ארגונים קיצוניים, להקות גזעניות, ואף פוליטיקאים בעלי השקפות לאומניות. נראה שגם ללא ההקשר העלילתי במחזה, הוא כתוב בצורה משכנעת, סגנונית, ומלהיבה עבור מי שרוצה למצוא בו מסרים פשטניים כמו הדמויות במחזה.
סיכום
השיר Tomorrow Belongs to Me שונה באופנים רבים משאר שירי המחזה Cabaret, ומהמסורת של התאטרון המוזיקלי האמריקאי באופן כללי. בניגוד לשירים המוכרים האחרים (Willkommen, Money, Maybe This Time, Mein Herr, Cabaret), הוא אינו בעל אופי תיאטרלי, משתמש בהרמוניה בסיסית ביותר, ומתוזמר בצורה לא שגרתית.
השיר מושר על ידי נער צעיר אליו מצטרפים אורחים וסועדים, אך למעשה ה״דמות״ המניעה אותו הוא העם הגרמני, בעת עליית הפשיזם בגרמניה ובארצות נוספות. כך אנו חווים בשלוש דקות את התהליך, בצורה מטלטלת, תוך שימוש מחוכם באמצעים מוזיקליים מגוונים אשר מעבירים אותנו חוויה שקשה לשכוח. מבחינת תפקידו במחזה, הוא מעביר אותנו מאווירת המועדון וחיי היומיום הדקדנטיים, לתמונה הגדולה ולנושא הכבד יותר שעליו המחזה מדבר.
אשמח לתגובות הצעות, ורעיונות!
אהבתן? שתפו!
מספר מקורות בהם השתמשתי בהכנת המאמר:
כתבת יפה. באופן התפתחותו, השיר בעצם משקף את התפשטות רעיון הנאציזם בחברה הגרמנית בשנות השלושים (עד ליל הבדולח). מהתום של ימי וויימאר הקצרים, דרך ההסללה של הנוער בחינוך ואידיאולוגיות נאציות על טוהר הגזע ושינאת העמים הנחותים - במיוחד היהודים כמובן - עד להצטרפות כל שכבות האוכלוסיה לתנועה הנאצית.